#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. מה נדרש מג' &quot;ממנו&quot; הכתובים בפסח ובמעשר?	"בפסח - חד לגופיה, חד לג&quot;ש לאסור ערל במעשר וחד &quot;והנותר ממנו עד בוקר באש תשרפו&quot; אידי דכתיב או ליתן עשה אחר ל&quot;ת או ליתן בוקר שני כתיב נמי ממנו.<p dir=""rtl"">במעשר - חד לגופיה, חד להתיר לבער תרומה טמאה בטומאה וחד לכדר&quot;ל שמתיר לסוך שמן מעש&quot;ש שנטמא דכתיב &quot;ולא נתתי ממנו למת&quot; הא לחי דומיא דמת שרי והינו סיכה השווה בחיים ובמתים. למ&quot;ד מופנה מצד אחד למדים ומשיבים חד ממנו נצרך לג&quot;ש, ולהתיר לבער בתרומה טמאה לומדים מדרב נחמן אמר רבה בר אבוה &quot;משמרת תרומתי&quot; בשתי תרומות הכתוב מדבר טמאה וטהורה ואמר רחמנא לך שלך היא להסיקה תחת תבשילך.</p>"	יבמות עד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד: 1 מנין לכל הטמאים שלא יאכלו בתרומה?	כתיב &quot;איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל&quot; איזה דבר ששוה בזרעו של אהרן הינו תרומה ואמר לא יאכל, ואין לומר בחזה ושוק שאינו בכל זרע אהרן שחוזרת לא אוכלת חזה ושוק.	יבמות עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד: 2 מנין שמותר לאכול בתרומה אחר הערב שמש ולא אחר טבילה או רק אחר הבאת קורבנותיו?	"&quot;איש איש מזרע אהרן וגו' בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר&quot; עדין ניתן לומר אחר טבילה לכן כתיב &quot;ובא השמש וטהר&quot;.<p dir=""rtl"">אין לומר שרק מי שלא בר קרבן אבל בר קרבן רק אחר קרבנותיו דכתיב &quot;עד מלאת ימי טהרה&quot;. ולמ&quot;ד איש איש וכו' קאי בזב בר ג' ראיות ומצורע מוחלט שהם בני קרבן, נצרך עוד פסוק ליולדת, שיולדת מרובה טומאתה ולאידך הותרה מכללו.</p>"	יבמות עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד: 3 מנין לטבול יום שאוכל במעשר?	כתיב &quot;נפש אשר תגע בו וגו' ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים&quot; אבל אחר רחיצה יאכל ואין לומר אף בתרומה כן דכתיב &quot;ובא השמש וטהר&quot; וזה קאי על תרומה דחמיר טפי שהוא במיתה, ולרבא אף בלא זה כתיב &quot;נפש&quot; דבר השווה בכל נפש.	יבמות עד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד: 4 מנין למחוסר כיפורים שאסור בקודש ומותר בתרומה?	"כתיב &quot;עד מלאת ימי טהרה&quot; ולאידך כתיב &quot;וכפר עליה הכהן וטהרה&quot; כאן בתרומה כאן בקדשים.<p dir=""rtl"">לאביי האיסור קאי על קדשים שחמור טפי שפנקעכ&quot;ס בקודש נפיש ממחפ&quot;ז בתרומה, לרבא אף בלא זה מדכתיב &quot;וטהרה&quot; מכלל שהיא טמאה ואם כן יטמא הקודש דכתיב &quot;והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל&quot;.</p>"	יבמות עד:		
